כיצד הקורונה תשנה את האופן בו ננווט את הקריירה שלנו ונחפש עבודה?

שתף את הסיפור

זהבית די-נור צימר | גישה שונה

מי מאיתנו שיישאר בתום משבר הקורונה ללא מקום עבודה, יתמודד לא רק עם אובדן פרנסה, שייכות חברתית ותחושת ערך. אלא גם עם אובדן העולם שהכיר מסביבו ועם אובדן חלק מהאמיתות ששימשו לו כ"עוגן" בניהול הקריירה שלו עד אותה נקודת זמן. זה עלול להיות מטלטל ולא פשוט אך זה עשוי גם להיות פתח להזדמנויות חדשות.

האתגרים לפתחנו

פרידה ממקום עבודה בתקופה זו, מהווה ניתוק של רצף חיים בתקופה בה רצפים נוספים כבר התנתקו, הרצף בחוויית השגרה המשפחתית, הרצף בחוויית השליטה בעתיד, הרצף בחוויית הקשר החברתי והרצף בתחושת הביטחון הפנימי והגופני. בתקופה זו נדרשת ביתר שאת תמיכה והכלה שתסייע להתחבר לכוחות, לארגן מחדש את הרצפים ולחזק את חווית המסוגלות.

יחד עם זאת, מחפש עבודה, צפוי דווקא במציאות משברית זו, לקבל פחות תמיכה ממעגלי התמיכה הטבעיים לו, שכן הם מתמודדים בעצמם עם קשיים כלכליים ובריאותיים. הוא  צפוי לפיכך להימנע מלהכביד על בני המשפחה, החברים והשכנים או לחילופין להתאכזב מהם, כשהם נעדרי משאבים לסייע לו.

בנוסף לכך, כאשר סיום עבודה מתרחש לאחר תקופה ארוכה של אי וודאות, אין רגע מובחן של פרידה מהתפקיד באופן שעלול לשבש את ההתקדמות לאורך שלבי ההכחשה, הכעס, המיקוח, הדיכאון, וההשלמה.

באופן דומה, ספקות פנימיים ביחס לתחושת הערך, שהצליחו להתעמעם או להידחק הצידה, עלולים לחזור למרכז ההוויה לאור המשבר ולשאוב אנרגיה. לדוגמה ספקות כגון: מה היה קורה אם לא הייתי מוותר לעצמי אז… או: מה היה קורה אילו הייתי עושה את מה שאבא המליץ לי בזמנו… או: מה היה מצבי עכשיו אם הייתי בוחר בהצעת העבודה עליה ויתרתי פעם וכד'.

היבט נוסף של אתגרי התקופה, הוא טשטוש "סיפורי הדרך" שבנינו לעצמנו, בתוכנו, לאורך החיים ובעזרתם מצאנו את דרכנו מצומת אחת לשנייה. אמיתות כגון, מה אני צריך להיות כדי שתהיה לי הכנסה גבוהה, או יציבה ומה מעניק לי תחושת ערך ומשמעות, נפתחות מחדש לדיון פנימי. זאת כיוון שמי שבחר בעבר בדרך אחת על פני אחרת, מתוך אמונה אישית או משפחתית שזו הדרך שתבטיח את עתידו, יכול למצוא את עצמו כיום ללא התרחיש לו ציפה, ובנוסף גם ללא האמונה ששימשה לו כעוגן.

עכשיו בהעדר עבודה יש הזדמנות פשוט לשים לב. לשים לב לדברים שאליהם מתגעגעים בעבודה ולחילופין לשים לב לדברים שאליהם לא מתגעגעים בכלל.

ההזדמנויות שלפנינו

האמיתות שהתערערו, ו"סיפורי הדרך" שהשתבשו, יכולים אמנם לייצר חוויה של אי וודאות ואובדן דרך זמני, אך במקביל הם יכולים ליצור גם הזדמנות מחודשת לדיון פנימי, שיוביל להתרעננות והתעדכנות אחרי תקופה ארוכה בה לא היה זמן לשים סימן שאלה מול שטף החיים.

תקופה בה אמנם המליצו לנו לעצור ולחשוב מה באמת הכי חשוב שלנו או איפה התשוקה שלנו, אבל לא באמת עצרנו.

עכשיו בהעדר עבודה יש הזדמנות פשוט לשים לב. לשים לב לדברים שאליהם מתגעגעים בעבודה ולחילופין לשים לב לדברים שאליהם לא מתגעגעים בכלל. לשים לב לחלומות שנשכחו ולתחביבים שיכולים להפוך לעיסוק ולחילופין לשים לב לצרכים החדשנים שנולדו מול העיניים. כמו כן, לשים לב למה שקורה בעולם מתוך פרספקטיבה אחרת ולמה שקורה לנו בתפקידים הנוספים של החיים: כהורים, כילדים, כאחים, כשכנים וכאזרחים.

כל זה פותח פתח לחדד מחדש את המטרות שלנו בעולם העבודה, בדרך שתואמת את מי שאנחנו היום וכן פותח פתח להעז יותר מאשר בעבר.

ההעזה יכולה להיות רבה יותר הן מכיוון שיש "פחות מה להפסיד", הן מכיוון שסדרי העדיפויות הקיומיים השתנו (לאחר המפגש עם סכנת המוות בתקופת המגיפה), הן מכיוון שנוצר הכרח לעשות שינוי וכן מכיוון שנוצרו הזדמנויות חדשות בשוק. לדוגמה: אנשים ששבעו משיווק מסורתי יכולים להנות מהיצע גדול יותר לאנשי שיווק וסחר דיגיטלי, מהנדסים שחיפשו תפקיד עם יותר תרומה ערכית, ימצאו יותר היצע בתעשיות למכשור רפואי ורפואה מרחוק, אנשים שטמונה בהם יצירתיות, תהינה להם הרבה יותר הזדמנויות להביא אותה לידי ביטוי מול אילוצים חדשים, אנשים שחלמו להיות מורים ולא הרשו לעצמם לוותר על משרה "מכניסה" יקבלו הזדמנות לראיה אחרת של הדברים, וכן אנשים שלא היה להם זמן למצות כישורים נסתרים, ימצאו עצמם במשרות חלקיות עם זמן לפתח לעצמם הכנסה נוספת. כמו כן, אנשים שלא נהנו מאיזון מספק בין חיי העבודה לחיי המשפחה יכולתו לעצב מחדש את האיזונים השונים בחייהם.

בין אם אנו נוטים מטבענו להתחבר קודם כל לסיכונים ולחששות ובין אם אנו מאלה שרואים בקלות את ההזדמנויות, תקופה זו, מזמינה אותנו לארגן מחדש את סדרי העדיפויות שלנו וכן לנסח לעצמנו את מפת היכולות והנכסים התעסוקתיים שלנו. כל אלו, נחוצים מאוד כדי לגבש תוכנית פנימית מעצימה, שתתורגם לתוכנית חיצונית ריאלית ולתהליך חיפוש עבודה אפקטיבי.

הפרקטיקה של מציאת העבודה הבאה

התקופה הנוכחית, בה יורדת משמעותית רמת הביקוש לעובדים, מחייבת הסתגלות לחיפוש עבודה "בשוק של מעסיקים" השונה מחיפוש עבודה "בשוק של עובדים". יש צורך להיות עוד יותר מדויקים ופרואקטיביים בתהליך איתור ההזדמנויות וכן עוד יותר יעילים בשימוש ברשתות החברתיות הדיגיטליות והמסורתיות ובהתמודדות עם צמתי המיון השונים בדרך אל המשרה הנחשקת.

בשוק של מעסיקים, יש צורך להשקיע יותר במיתוג ובשיווק עצמי ולהביא לידי ביטוי לא רק יכולות מקצועיות וניהוליות אלא גם מיומנויות מכירה משוכללות. יש צורך לפתח לקראת ראיונות קבלה את היכולת להדגים ולשכנע לגבי הנכסים התעסוקתיים, תוך הוספת מרכיבים שהם בגדר "שובר השוויון" מול התחרות המועצמת.  כמו כן, בעידן של צמצום המפגשים פנים מול פנים, ומעבר לראיונות בערוצים דיגיטליים יש צורך להסתגל למפגש ולשיחה מול המחשב.

סיוע בקידום התהליכים המורכבים הללו, יכולים מחפשי עבודה למצוא אצל פסיכולוגים תעסוקתיים. זאת הן בזכות יכולתם להאיר את הדרך בתהליך ההתארגנות הפנימית והחיצונית מול השינוי, הן בזכות יכולתם לתרגם את מערך היכולות האישי לכדי שמות תפקידים והזדמנויות מתאימות ויכולתם לצייד את מחפשי העבודה ב"ארגז כלים" מלא במיומנויות עדכניות ודיגיטליות תוך כדי הנעה ומיקוד לפעולה נחושה עקבית ומתוחכמת.

לסיכום, משבר הקורונה יכול בהחלט להביא עימו בעזרת ראיה חדה, גמישה ואמפתית גם לידות תעסוקתיות וחיים משופרים.